המצור על ארפלר
מלחמה: מלחמת מאה השנים | ||||||||||||||
תאריכים | 18 באוגוסט 1415 – 22 בספטמבר 1415 (36 ימים) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב אחרי | קרב אז'נקור | |||||||||||||
מקום | ארפלור, צרפת | |||||||||||||
קואורדינטות |
49°30′24″N 0°11′53″E / 49.506666666667°N 0.19805555555556°E | |||||||||||||
תוצאה | ניצחון אנגלי מכריע | |||||||||||||
| ||||||||||||||
המצור על ארפלר התרחש בין התאריכים 18 באוגוסט – 22 בספטמבר 1415 והסתיים בנפילת ארפלור (הנמצאת בנורמנדי) לידי האנגלים.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת מאה השנים
הנרי החמישי פלש לצרפת בעקבות כישלון המשא ומתן עם הצרפתים. הוא טען לכתר הצרפתי כירושה מאבי סבו אדוארד השלישי, למרות שבהתאם להסכם ברטיני, היו מוכנים המלכים האנגלים לוותר על הכתר, בתמורה להסכמת הצרפתים לשליטה אנגלית על מחוז אקיטן ושטחים אחרים. באביב 1414 הוא כינס את המועצה הגדולה באנגליה כדי לדון ביציאה למלחמה, אך הלורדים התעקשו שימשיך במשא ומתן וימתן את דרישותיו. בשיחות הנרי הסכים לוותר על טענתו לכתר הצרפתי, אם הצרפתים יסכימו לתשלום של 1.6 מיליון כתר ככופר עבור ז'אן השני (שנשבה בקרב פואטייה ב-1356), הסכמה לבעלות אנגלית על אדמות בנורמנדי, אנז'ו, טורן, בריטני ופלנדריה כמו גם אקיטן. הנרי ישא לנסיכה את קתרין, בתו הצעירה של שארל השישי ויקבל נדוניה של 2 מיליון כתרים. הצרפתים הסכימו אמנם לנישואין, אך לנדוניה קטנה יותר של 600,000 כתרים, וכן בעלות מצומצמת על שטחים – אקיטן מורחבת. עד 1415 המשא ומתן הופסק כליל, כשהאנגלים טוענים כי צרפת לעגה לדרישותיהם וביזתה את הנרי עצמו. בדצמבר 1414, הפרלמנט האנגלי הסכים להעניק להנרי "סבסוד כפול", מס בשיעור כפול מהרגיל, במקום הכספים שהיה אמור לקבל מהצרפתים. ב-19 באפריל 1415, הנרי כינס שוב את המועצה הגדולה, והפעם הם הסכימו ליציאה למלחמה עם צרפת.
הפלישה וההכנה למצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום שלישי 13 באוגוסט 1415, הנרי החמישי נחת בשפך נהר הסן. לאחר מכן תקף את ארפלור עם 2,000 חיילים ו-6,000 קשתים. חיל המצב הצרפתי שכלל 100 חיילים, תוגבר בשני אבירים מנוסים, האציל מאטוטויל (Sieur d'Estouteville) והאציל מגוקור (Sieur de Gaucourt), שהגיעו עם 300 חיילים נוספים ופיקדו על המערכה.
המצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 באוגוסט, תומאס מלנקסטר, דוכס קלרנס הוביל חלק מהצבא לחנות בצידה המזרחי, המרוחק יותר של העיירה. בכך כותר המקום ונתפסה שיירת אספקה צרפתית, שהובילה תותחים, אבק שרפה, חצים וקשתות. הפרטים המדויקים על המצור אינם ידועים, אך נראה כי תאם לדפוס המצור הסטנדרטי בימי הביניים. חומות העיר נפגעו קשות לאחר הרעשה של שנים עשר התותחים הגדולים וציוד ארטילריה אנגלי נוסף. הנרי תכנן התקפה כוללת שתבוא חודש לאחר תחילת המצור, אך מפקד העיר ביקש לדון בכניעה אם הצבא הצרפתי לא יגיע עד 23 לחודש. ארפלר נכנעה לפולשים ב-22 בספטמבר. האצילים שוחררו בתנאי שיאספו כופר, ותושבי העיר שנשבעו אמונים להנרי הורשו להישאר בעוד כל השאר גורשו.
בעקבות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המצור ואף לאחר סיומו, הצבא האנגלי סבל קשות מדיזנטריה. הנרי השאיר חיל מצב קטן בעיירה, וביום שני, 8 באוקטובר, יצא עם רוב צבאו לקאלה. הוא חיפש גשר לא מאובטח, או המוגן בידי כח קטן, על נהר הסום, בתקווה לחמוק בעד הצבא הצרפתי, אך למרות שהצליח לחצות את הנהר, נאלץ לפגוש בצבא הצרפתי ולהילחם בו בקרב אז'נקור.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Juliet Barker (2005). Agincourt: The King, the Campaign, the Battle (U.S. Title: Agincourt : Henry V and the Battle That Made England.) London: Little, Brown. ISBN 978-0-316-72648-1.